Posted on: נובמבר 11, 2026 Posted by: ענת מזרחי Comments: 0
ריבית דריבית וחיסכון לטווח ארוך

בקצרה: ריבית דריבית מתגמלת זמן הרבה יותר מסכום. מי שחוסך 1,000 שקל בחודש רק עשר שנים ומתחיל מוקדם מגיע כמעט לאותה תוצאה כמו מי שחוסך שלושים שנה ומתחיל עשור אחריו. דמי ניהול של אחוז אחד בשנה מוחקים מזה סכום של שש ספרות.

רוב האנשים בטוחים שהסכום שהם מפקידים הוא מה שקובע כמה יהיה להם בסוף. זה נכון רק בחלקו. המשתנה החזק יותר במשוואה הוא הזמן, והוא גם היחיד שאי אפשר לקנות בחזרה.

קראו גם: רווחי על הנייר, מת בבנק: למה תזרים מזומנים מפיל עסקים קטנים · הלקוח הכי גדול שלכם הוא גם הסיכון הכי גדול של העסק · קניתם מחשב חדש בדצמבר כדי לחסוך מס? רק חלק קטן ממנו יורד מהרווח השנה

החשבון שמפתיע כל מי שעושה אותו פעם אחת

נניח תשואה שנתית של 6% ונבחן שני אנשים. דנה מפקידה 1,000 שקל בחודש מגיל 25 עד 35, ואז מפסיקה לגמרי ולא נוגעת בכסף עד גיל 65. יואב מתחיל בגיל 35 ומפקיד 1,000 שקל בחודש במשך שלושים שנה רצופות.

דנה הפקידה 120 אלף שקל. יואב הפקיד 360 אלף. בגיל 65 לדנה יש כ-987 אלף שקל וליואב כ-1.004 מיליון. הפער ביניהם קטן מ-2%, למרות שיואב שם פי שלושה כסף מהכיס.

הסיבה פשוטה. כל שקל של דנה עבד שלושים עד ארבעים שנה, והתשואה של כל שנה הצטרפה לקרן והתחילה להרוויח בעצמה. זו בדיוק ריבית דריבית.

כמה שווים 1,000 שקל בחודש לאורך זמן

תקופת חיסכון סך ההפקדות בתשואה של 4% בתשואה של 6%
10 שנים 120,000 ש"ח 147,250 ש"ח 163,879 ש"ח
20 שנים 240,000 ש"ח 366,775 ש"ח 462,041 ש"ח
30 שנים 360,000 ש"ח 694,049 ש"ח 1,004,515 ש"ח

שימו לב לשורה האחרונה. בתשואה של 6%, יותר משני שלישים מהסכום הסופי הם רווח ולא הפקדות. בעשר שנים, לעומת זאת, הרווח הוא בערך רבע. העקומה מתחילה להתלקח רק אחרי העשור השני.

כלל 72: הדרך לעשות את החשבון בראש

מחלקים 72 בתשואה השנתית ומקבלים כמה שנים לוקח לכסף להכפיל את עצמו. ב-6% זה 12 שנה, ב-4% זה 18 שנה. הכלל לא מדויק עד השקל, אבל מספיק כדי להבין למה הפרש של שני אחוזים נראה זניח בשנה אחת ומכריע בשלושים.

אותו היגיון עובד גם בעסק. כסף שתקוע אצל לקוח עוד 60 יום לא סתם מחכה, הוא מפסיד את התשואה שהיה יכול לייצר, ולכן תנאי התשלום שסיכמתם עם הלקוח הם החלטה פיננסית לכל דבר. בעל עסק שמבין את זה גם מנהל טוב יותר את ההון החוזר שלו.

דמי הניהול הם ריבית דריבית שעובדת נגדכם

אותו מנגנון שמגדיל את החיסכון מגדיל גם את העלויות. על 1,000 שקל בחודש לשלושים שנה בתשואה ברוטו של 6%, דמי ניהול של 0.5% בשנה משאירים כ-914 אלף שקל. דמי ניהול של 1.5% משאירים כ-759 אלף. ההפרש הוא כ-154 אלף שקל, על אותן הפקדות בדיוק.

זה דומה לעמלה שמסתתרת בשער כשאתם מבצעים המרת דולר לשקל: אחוז שנראה קטן על הנייר ומצטבר לסכום גדול.

מה לעשות כבר החודש

  • בדקו בדוח השנתי של קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות כמה דמי ניהול אתם משלמים מהצבירה ומההפקדה.
  • בקשו הנחה בכתב. גוף שמסרב יקבל מכם בקשת ניוד, וזה בדרך כלל מספיק כדי שיחזור עם הצעה.
  • הגדירו הוראת קבע לחיסכון ביום שהמשכורת נכנסת, לא בסוף החודש.
  • אל תפדו חיסכון ארוך טווח כדי לממן הוצאה שוטפת. הפסקה של חמש שנים עולה לכם את השנים האחרונות של העקומה, שהן היקרות ביותר.

להסבר מתמטי מלא של הנוסחה אפשר לקרוא בערך ריבית דריבית בוויקיפדיה.

הצעד הראשון לוקח עשר דקות: פתחו את האזור האישי באתר קרן הפנסיה, מצאו את שורת דמי הניהול מהצבירה והשוו אותה לממוצע שמפרסם משרד האוצר באתר גמל-נט. אם אתם מעליו, התקשרו עוד היום.

עמ
על הכותבענת מזרחי

מתמחה בכתיבה על הלוואות | עסקים | אנשים, ומביאה לכם מדריכים פרקטיים וטיפים שאפשר ליישם כבר היום.

למידע נוסף בנושא: www.boi.org.il